מדוע אנחנו כל כך אוהבים סיפורים?

"תשמעו סיפור...."

מספיק להגיד את שתי המילים האלה

וכבר נוצרת אווירה קסומה ועניין.

למה?

כי כולנו אוהבים שמספרים לנו סיפור.

מדוע אנחנו כל כך אוהבים סיפורים?

❦ סיפורים לוקחים אותנו למסעות במקומות או זמנים אחרים ❦

לא משנה היכן אנחנו,

אם בסלון, ברכב או בתיאטרון-

ברגע שיש סיפור טוב הגוף שלנו נשאר באותו מקום אבל המחשבה נודדות למקומות רחוקים.

לא משנה אם זה בקריאה של ספר

או האזנה לסיפור בפודאקסט

או אפילו בהצגת תיאטרון אנחנו מרשים לעצמנו להתנתק ולנדוד בעקבות הסיפור

להיכן שהוא מוביל אותנו- קצת כמו חלום.

❦ סיפורים מפעילים אצלנו רגש ❦

אנחנו יצורים אמפתיים, לכן לרוב נזדהה עם גיבורי הסיפור והעלילה, נחווה איתם ביחד את הקושי והשמחה. נחשוש איתם מפני סכנה ונצחק בהקלה כשהם יתגברו בעורמה על האתגר. סיפור טוב יכול להעביר אותנו דרך ים של רגשות שונים בזמן קצר כאילו חווינו אותם בעצמנו.

על המושג קתרזיס שמעתם?

זו בדיוק החוויה בסופו של סיפור טוב או הצגה נהדרת.

❦ סיפורים מלמדים אותנו משהו חדש על עצמנו או על העולם ❦

אם זה סיפור היסטורי, אם זה סיפור על תרבויות אחרות או אפילו אם זה סיפור שמתמודד עם קונפליקט משפחתי-

אנחנו כמאזינים לוקחים ממנו ידע ותובנות. אנחנו גם זוכרים יותר טוב ידע שהועבר דרך סיפור יותר טוב מאשר קריאה של טקסט מידע יבש או למידת עובדות ללא הקשר. לכן גם בלמידה לרוב מרצים טובים או מורים טובים ישתמשו בסיפורים על מנת להדגים או להמחיש נושא בצורה חוויתית שנוכל לזכור. אבל גם בלי כוונה ללמד משהו מסויים- אנחנו תמיד נמצא תובנה משמעותית בסיפור טוב, כזו שתמשיך איתנו גם אחרי שהסיפור יגמר- כאלה אנחנו- לומדים מחוויות וסיפורים.

❦ סיפורים הם פלא של יצירה יש מאין כשהדמיון של המספר פוגש את הדמיון של השומע ❦

חדר ריק, שני אנשים וסיפור... ולפתע נבראים עולמות שלמים. אכן לספר סיפור זה פלא אמיתי- יכולת שניתנה לבני האדם ליצור עולמות במילה ודימוי. קצת כמו סיפור הבריאה "ויהי אור"... מילים טובות, דמיון והנה יצרנו עולמות.

ויהי סיפור ונראה כי טוב.

מאחלת לנו שתמיד נפגוש בסיפורים נפלאים סביבנו ונדע לספר את סיפור חיינו

רחל יוסף חי- תיאטרון טיול לדמיון